מ"ת 11976-06-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתבססת על סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר עיון חוזר בצו מעצר אם מתגלות עובדות חדשות, נסיבות משתנות או שחלף פרק זמן משמעותי מיום קבלת ההחלטה. במקרה זה, הבקשה לעיון חוזר מתקבלת בחלקה בשל שינויי נסיבות וחלוף הזמן. הטענות הראייתיות שהציג המבקש, שהתייחסו בעיקר לאישומים של סחיטה באיומים, אינן נחשבות מספיקות כדי להצדיק עיון מחדש. בית המשפט מוצא כי פרשנותו של המבקש לעדויות אינה משנה באופן מהותי את התמונה הראייתית ומוטב להותירה לשיקול דעתה של הערכאה הדנה בתיק העיקרי. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שהנסיבות השתנו מאז החלטת המעצר הראשונית. יש לציין כי מרבית עדי התביעה בנוגע לאישומי הסחיטה סיימו להעיד, מה שמקטין את החשש לשיבוש הליכי משפט. בנוסף, חלוף הזמן – המבקש עצור כשנה ועשרה חודשים – והתארכותו הצפויה של ההליך הפלילי, בעיקר בעבירות כלכליות, תומכים בשינוי תנאי המעצר. בית המשפט מכיר בעברו הפלילי הבלתי אלים של המבקש ובהמלצות שירות המבחן למעצר בפיקוח אלקטרוני. את החשש מפני בריחת המבקש ניתן למתן באמצעות תנאים מגבילים וצו עיכוב יציאה. לפיכך, בית המשפט מחליט כי ניתן להמשיך את מעצרו של המבקש תחת פיקוח אלקטרוני, בהתקיים תנאים מסוימים, לרבות הצגת כתובת מגורים וקבלת אישור ממנהל האיזוק. החלטה זו מתקבלת תוך איזון בין האינטרס הציבורי בהגנה על החברה מפני סכנה פוטנציאלית של המבקש והבטחת תקינות ההליך המשפטי לבין זכותו לחירות טרם מתן גזר הדין. שינוי הנסיבות, לרבות השלמת עדות העד ותקופת המעצר הממושכת, מטה את הכף לטובת שחרור המבקש בתנאים חלופיים.