ת"צ 57735-05-20

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים הנלמדים ממנו: **ניתוח משפטי של פסק הדין בת"צ 57735-05-20 צפתי נ' סולתם - רדד (כלי בית) בע"מ** **1. מהות ההליך והרקע העובדתי:** ההליך עוסק בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי דוד צפתי (להלן: "המבקש") נגד חברת "סולתם - רדד (כלי בית) בע"מ" (להלן: "המשיבה"). העילה המרכזית לבקשת האישור נבעה מהטענה כי המשיבה לא מילאה אחר הוראות תקנה 34 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, בכך שלא פרסמה באתר האינטרנט שלה את הסדרי הנגישות הקיימים בסניפיה. בכך, נטען, הפרה המשיבה את סעיף 19יא(ב) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998. **2. עקרונות משפטיים מרכזיים:** * **חוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"):** * **הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית (סעיף 16 לחוק):** הסעיף המרכזי בהליך זה. הוא מסדיר את המקרים בהם תובע המבקש להסתלק מהבקשה, וקובע כיצד יש לנהוג במקרים אלה, כולל הצורך באישור בית המשפט, אפשרות לפסיקת גמול ושכר טרחה, ואף חובת איתור תובע חלופי בנסיבות מסוימות. * **גמול ושכר טרחה למבקש ובא כוחו (סעיף 16(א) לחוק):** החוק קובע כי תובע המבקש להסתלק לא יקבל טובת הנאה מהנתבע אלא באישור בית המשפט. התיקון לחוק (תיקון 10) הוסיף שני שיקולים מרכזיים לאישור טובת הנאה כאמור: (1) האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה; (2) התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה. * **איתור תובע חלופי ופרסום (סעיף 16(ד)(1) לחוק ותקנה 11(ב) לתקנות):** החוק והתקנות קובעים כי במקרים מסוימים, ולאחר הסתלקות, בית המשפט יורה על איתור תובע חלופי ועל פרסום ההסתלקות. * **חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998:** * **חובת הנגשת שירותים (סעיף 19יא(ב) לחוק):** סעיף זה, יחד עם תקנה 34 לתקנות השוויון, מטיל על נותני שירותים את החובה להנגיש את שירותיהם, ובהקשר זה, גם לפרסם את התאמות הנגישות הקיימות. * **תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013:** * **תקנה 34:** קובעת את אופן פרסום הסדרי הנגישות. טענת המבקש הייתה שהמשיבה לא קיימה את התקנה כראוי, בעוד המשיבה טענה כי פרשנותה של התקנה אינה מחייבת פרסום דווקא באתר אינטרנט, אלא מאפשרת דרכים חלופיות. **3. חידושים משפטיים והתפתחויות בפסיקה:** * **פרשנות של "תועלת לחברי הקבוצה" בהקשר של שינוי מדיניות:** בית המשפט (בהתבססו על הלכת סונול) קובע כי כאשר המחלוקת העיקרית היא משפטית, וההסתלקות משיגה תועלת באמצעות **שינוי מדיניות לעתיד** הכרוכה בעלות משמעותית למשיבה (במקרה זה, פרסום הסדרי הנגישות באתר האינטרנט באופן שוטף), יש לאשר גמול ושכר טרחה. זהו חידוש משמעותי המכיר בערך של תביעות ייצוגיות גם כאשר אינן מגיעות לפסק דין מלא, אלא מובילות לשיפורים תפעוליים והתנהגותיים אצל הנתבע. * **הבחנה בין תובענה עם עילת תביעה לכאורה לבין תובענת סרק:** בית המשפט מבחין בין תובענות המוגשות לצורך קבלת תמורה מבלי שיש להן בסיס (תובענות סרק), לבין תובענות בהן קיימת עילת תביעה לכאורה, והן מביאות תועלת. המקרה דנן נדון בתוך המסגרת השנייה. * **התמודדות עם "תובעים סדרתיים" ו"תביעות מועתקות":** אחד החידושים המשמעותיים בפסק הדין הוא התמודדותה של השופטת עם ריבוי התביעות הזהות שהגיש המבקש. השופטת מצביעה על כך שריבוי זה, והעובדה שהתביעות נראות כ"העתקות" של תביעות קודמות, משפיע על שיעור הגמול ושכר הטרחה שיש לפסוק. בעוד שהעקרון של מתן גמול ושכר טרחה נשמר, שיעורם מופחת באופן משמעותי נוכח חוסר המאמץ והסיכון שהושקעו על ידי התובע ובא כוחו, ונוכח העובדה שכבר נפסקו להם סכומים ניכרים בהליכים דומים. זוהי דרך לגיטימית של בית המשפט לאזן בין עידוד תובענות ייצוגיות לבין מניעת ניצול לרעה של המנגנון. * **סמכות בית המשפט לאשר הסתלקות מוסכמת, כולל גמול ושכר טרחה, גם ללא פרסומים מורחבים:** בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו וקובע כי במקרים בהם התיקון נעשה בשלב מוקדם, ורישום ההסתלקות בפנקס התובענות הייצוגיות יתבצע ממילא, אין הצדקה לאכיפה מחמירה של חובות הפרסום ואיתור תובע חלופי, תוך חיסכון במשאבים. **4. החלטות מרכזיות של בית המשפט:** * **אישור בקשת ההסתלקות:** בית המשפט אישר את הבקשה המוסכמת להסתלקות מבקשת אישור התובענה הייצוגית. * **דחיית התביעה האישית ללא צו להוצאות:** תביעתו האישית של המבקש נדחתה, כפי שהוסכם, ללא חיוב בהוצאות. * **פסיקת גמול ושכר טרחה מופחתים:** * **גמול למבקש:** בית המשפט פסל את הסכום המוסכם של 1,500 ₪ והעמיד את הגמול על 500 ₪ בלבד. * **שכר טרחה לבא כוחו:** בית המשפט פסל את הסכום המוסכם של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ והעמיד את שכר הטרחה על סך כולל של 5,000 ₪. * **הסתלקות מהליכים נוספים:** אישור ההסתלקות נעשה מבלי להורות על מציאת תובע חלופי, ומבלי לחייב הצדדים בפרסום הודעה בדבר הגשת בקשה להסתלקות או משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה, בהתחשב בשלב המוקדם של ההליך ובכך שהמחדל תוקן. **5. סיכום והשלכות:** פסק הדין מדגים את האיזונים העדינים שבית המשפט נדרש לבצע במסגרת תובענות ייצוגיות. מצד אחד, הוא מכיר בחשיבותן של תובענות אלה ככלי לתיקון מחדלים ושיפור התנהלותם של נותני שירותים, במיוחד בתחום הנגישות, שהוא תחום בעל חשיבות חברתית רבה. מנגד, הוא מראה כיצד בית המשפט מתמודד עם ריבוי תביעות זהות, ואינו מאשר באופן אוטומטי גמול ושכר טרחה גבוהים כאשר ברור כי לא הושקע מאמץ מיוחד או סיכון ניהולי משמעותי מצד התובע ובא כוחו. ההפחתה המשמעותית בגמול ובשכר הטרחה מהווה מסר ל"תובעים סדרתיים" ולעורכי דינם, לפיו יש להקפיד על עריכת תביעות איכותיות ומקוריות, ולא רק "להעתיק ולהדביק" הליכים קיימים. בכך, בית המשפט תורם למניעת בזבוז משאבים שיפוטיים ולשמירה על טוהר ההליך הייצוגי.