ת"א 2739/05

תקציר

התובע, קבלן משנה, תבע את הקבלן הראשי ושתי חברות נוספות שהיו מעורבות בפרויקט לבניית חומה. התובעת טענה כי נאלצה לבצע עבודות נוספות עקב שינויים בעיצוב הקיר שנדרש על ידי מהנדס העיר, ולכן תבעה תשלום נוסף. הקבלן הראשי טען כי העבודה הנוספת נבעה מתכנון לקוי של התובעת, ולכן התובעת לא הייתה זכאית לכל תשלום נוסף. בית המשפט מצא כי הקבלן הראשי והמפקח עליו אכן הטעו את התובעת בדבר קיומו של היתר בניה והאפשרות לשנות את עיצוב הקירות, וכי העבודה הנוספת לא נבעה מתכנונה הלקוי של התובעת אלא מהשינויים שנדרש על ידי מהנדס העיר. לפיכך, בית המשפט חייב אותם לשלם לתובע פיצוי נוסף בגין העבודה הנוספת שבוצעה. עם זאת, בית המשפט דחה את התביעה נגד שתי החברות האחרות, וקבע כי אין להן כל מחויבות חוזית או משפטית כלפי התובעת. השופט קיבל את טענת התובעת כי השינויים התכנוניים מזכים אותה בתשלום נוסף, והורה לקבלן הראשי ולממונה עליו לשלם לתובע 200,000 $ (כ-56,000$) כפיצוי נוסף, בתוספת 40,000 $ נוספים ו-13,600 $ בגין שני סכומים נוספים שטרם נפרעו הנקובים בחשבון הסופי, כולם צמודים למדד המחירים לצרכן וכפופים לריבית סטטוטורית מיום פסק הדין. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לשלם לתובע 20% שכר טרחת עורך דין ו-15,000 ₪ הוצאות משפט. הקבלן הראשי והממונה עליו נצטוו לבצע את התשלום בתוך 30 יום, או להתמודד עם ריבית נוספת והבדלי הצמדה.