צ"א 19337-05-18

תקציר

בית משפט השלום בראשון לציון דן בבקשה לעיין במוצגים בחקירה פלילית נגד עו"ד ישראל ני אייזנשטיין ואחרים, שנחשדו בשוחד, מרמה, הלבנת הון ועבירות על חוק התכנון והבניה. המוצגים, שנתפסו ממשרדו ומביתו של אייזנשטיין, נטען כי הם מוגנים בחיסיון עורך דין-לקוח. בית המשפט התייחס תחילה לסוגיית סמכותו, וקבע כי בסמכותו להכריע בטענת הסודיות, למרות הוראות פקודת מס הכנסה המקנות סמכות זו לבית המשפט המחוזי. לאחר מכן נבחנו שלושת התנאים המצטברים הנדרשים להוכחת קיומו של חיסיון עורך דין-לקוח: חילופי מסמכים בין עורך דין ללקוח, זיקה מהותית לשירות המקצועי שניתן והתעקשות הלקוח על סודיות. בית המשפט מצא כי מעורבותו לכאורה של אייזנשטיין בעבירות הפליליות הנחקרות הייתה מרכזית ואינטגרלית בתיק. בית המשפט קבע כי עיסוקו של אייזנשטיין כעורך דין שימש לכאורה לביצוע עבירות פליליות, וכי משרדו אינו יכול לשמש מקלט להתנהלות עבריינית. לפיכך, התנאי השני לא התקיים, וחוסר החיסיון התחזק כאשר עורך הדין עצמו נחשד בעבירות. בית המשפט בחן גם את תפקידו של אייזנשטיין ומצא כי קיים חשד סביר הקושר אותו לעבירות המיוחסות לו. היא הדגישה כי ניצול מעמדו ומשלח ידו לביצוע עבירות משמעותו שהקשר עם "לקוחות" אינו יחסי עורך דין-לקוח מקצועיים לגיטימיים. לאחר שהגיע למסקנה כי החשדות בתיק זה מבטלים כל חיסיון עורך דין-לקוח, הורה בית המשפט למסור את כל המוצגים, למעט שניים, למבקש. שני המסמכים שנחשבו חסויים היו אמורים להימסר לאייזנשטיין. ההעברה נדחתה ל-9 באוגוסט 2018 כדי לאפשר ערעור. בנוגע לחומרי מחשב, איזנשטיין הונחה לבחון אותם ולהגיש לבית המשפט את כל המסמכים שבמחלוקת עד ליום 16 באוגוסט 2018, לצורך החלטה נוספת. ההחלטה התקבלה על סמך עיון מפורט במסמכים, תוך התחשבות בנורמות ובחריגים הנוגעים לחיסיון עורך דין-לקוח. בית המשפט הדגיש כי מסקנותיו הושגו ללא תלות בתוכן המסמכים.