ת"צ 32849-08-10

תקציר

התיק סובב סביב תביעה נגד חברת ביטוח חיים, בטענה לניכויים שלא כדין מפיקדונות המבוטחים. המבקשת מבקשת לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית בעילה של הפרת חוזה, הפרת חובות אמונים ותום לב, גניבה ורשלנות. בשלב המקדמי התייחס בית הדין לסוגיית הסמכות המהותית ופסק לטובת העברת התיק לבית הדין לעבודה. החלטה זו התבססה על חוק בית הדין לעבודה, המקנה לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט בלעדית בתביעות הנוגעות ליחסי עובד מעביד. בית המשפט נימק החלטה זו בכך שפרש את החוקים הרלוונטיים. היא הדגישה כי המבקשת הינה חברה בקרן ומעסיקה ביצע עבורה את ההפקדות, תוך עמידה בקריטריון זהות הצדדים. בנוסף, מתקיימת גם מהות העילה, שכן הטענה נובעת מחברותו של המבקש בקרן. בית הדין פירש את החוק בצורה גמישה, בהתחשב במטרה להגן על זכויותיהם הסוציאליות של העובדים ולקבץ את כל התביעות הקשורות לכך תחת סמכותו של בית הדין לעבודה. כמו כן, דן בית המשפט בהכללת נזיקין בסמכותו של בית הדין לעבודה. נקבע כי לבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בתביעות נגד קופות גמל מטעמים של דיני נזיקין, במיוחד כאשר מדובר בענייני ביטוח לאומי. בשילוב התביעות החוזיות עם העוולות הנטענות, בית המשפט לא ראה תועלת בפיצול הדיון בין ערכאות שונות. לפיכך, התיק יידון במלואו בבית הדין לעבודה.