ע"פ 232/55

תקציר

בעניין היועץ המשפטי לממשלה נ' מלכיאל גרינוולד נתנה ערכאת הערעור, לרבות הנשיא אולשן והשופטים אגרנט, זילברג וגויטיין, פסק דין מעורב בעקבות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתחילה זוכה גרינוולד מאשמה לפי סעיף 201 לפקודת החוק הפלילי, 1936, למעט אישום אחד שבו נמצא אשם ונקנס בלירה אחת. הערעור שהגישה התביעה נדחה בחלקו, בעיקר בנוגע לטענה של הצלת פושע מלחמה; עם זאת, היא התקבלה בין היתר בנוגע להאשמות על שיתוף פעולה עם הנאצים הקשורות לפעולות נגד יהודי הונגריה, למרות התנגדותו של השופט זילברג. בסופו של דבר גזר בית המשפט על גרינוולד שנת מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, המותנה בהתנהלותו בעתיד. הם לקחו בחשבון את גילו המתקדם, כשבעים וחמש. בנוסף חויב גרינוולד לשלם הוצאות משפט בסך חמש מאות ל"י. בית המשפט סירב לאסור על פעילותו בהוצאה לאור בהסתמך על פקודת העיתונות, אך הזהיר כי אם גרינוולד ימשיך לפרסם תכנים מכפישים, עונשו עלול להתבטל. בית המשפט הדגיש כי ההחלטה הייתה מקלה בשל גילו של גרינוולד והצביע על כך שעבריינים עתידיים צריכים לצפות לעונשים חמורים יותר ללא תנאים בגין עבירות דומות. פסק הדין הסתיים ב-17 בינואר 1958.