ע"א 272/59

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור על גובה הפיצויים שישולמו בגין הפקעת שטח קרקע גדול בתל אביב, שהיה בעבר בבעלות מרכז וולובלסקי בע"מ והוחכר על ידי מרכז החירשים והאמנים בע"מ. בית המשפט הגדיל את סכום הפיצוי, וקבע כי יש לקבוע את שווי הקרקע המופקעת כאילו לא הייתה משועבדת, ולהתחלק בין הבעלים לדיירים. פסק הדין קבע כי כאשר קיימות זכויות שכירות ראשוניות ומשניות יחד עם הבעלות, יש לחשב את שווי זכות הדיירות העיקרית על בסיס ההכנסה העודפת שנותרה אצל הדייר הראשי לאחר תשלום דמי שכירות לבעלים וכיסוי הוצאות. בנוסף, קבע בית המשפט כי הדייר העיקרי, וולובלסקי, זכאי לפיצוי בגין חלק הקרקע שבבעלותו. השופטים הסכימו כי אין לנכות מס הכנסה בעת חישוב שווי הדייר העיקרי הסטטוטורי, שכן מדובר בעניין שבין הנישום לבין הרשויות. עוד נקבע כי השוכר הראשי יקבל פיצוי בגין אובדן דמי שכירות ממועד ההפקעה ועד לתשלום המלא, וכי על שני הצדדים לשאת בהוצאותיהם. עם זאת, השופט גויטיין הציע תקופה ארוכה יותר להגנת הדייר, ואילו השופט זוסמן הציע גישה שונה לחישוב סכום הפיצוי. פסק הדין הדגיש את מורכבות המקרה והכיר באתגרים הניצבים בפני בית משפט קמא בקביעת שוויו של נכס ייחודי ללא קונים מרצון.