ע"א 8394/14

תקציר

המבקש ביקש עיכוב ביצוע של פסק דין בעקבות פסק דין שלילי בבית משפט קמא. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, ערעורים אינם מעכבים אוטומטית ביצוע פסק דין, כאשר נטל ההוכחה מוטל על המבקש להוכיח כי מתקיימים שני תנאי השהייה. ראשית, על המבקש להראות כי סיכויי הצלחתו בערעור גבוהים. שנית, עליהם להוכיח כי ללא שהות ייגרם להם נזק בלתי הפיך, שלא ניתן יהיה לבטלו אם ערעורם יתקבל בסופו של דבר. השופטת הדגישה כי על המבקש להביא ראיות מוצקות לתמיכה בטענתו לנזק פוטנציאלי בלתי הפיך וכי מאזן הנוחות צריך להטות לטובתו. במקרה זה, השופט אינו משוכנע כי המבקש עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. הם לא הציגו תשתית ראייתית משכנעת לכך שהעברת יתרת הסכום לחברה תגרום נזק בלתי הפיך. בנוסף, מציינת השופטת כי סיכויי הערעור של המבקש אינם חזקים, שכן חלק מעילות הערעור מתייחסות לקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי ערכאת הערעור. כתוצאה מכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.