פש"ר 7217-09-15

תקציר

פסק הדין סובב סביב הליך פשיטת רגל ובקשה לביטולו בשל חוסר תום לב של החייב ביצירת חובות. לבית המשפט לפשיטת רגל יש סמכות לבטל הליכים או להחריג חובות ספציפיים מההליך, כמפורט בפקודת פשיטת הרגל. על פי הפקודה, בית המשפט יכול לדחות את הבקשה אם שוכנע כי החייב פעל בחוסר תום לב או שיש לו יכולת לפרוע את חובותיו. בנוסף, חובות הנובעים מפעילות הונאה פטורים מהפטר. העותר טוען כי חובו של החייב כלפיהם נצבר במרמה פלילית ולכן אין לכלול אותו בהליך פשיטת הרגל. החייב, לעומת זאת, מבקש למחוק את ההליך, בטענה כי מעשיו אינם מהווים חוסר תום לב. בית המשפט, בבואו לבחון את הנסיבות, בוחן את תכליותיו של חוק פשיטת הרגל – הכוללות הגנה על נושים ושיקום חייבים – וכן את התכליות הכלליות של כל חקיקה, כגון תקנת הציבור והעיקרון של "אין חוטא נשכר". פסיקה קודמת, לרבות פרשות בנבנישתי ורוזנברג, קבעה מסגרת לבחינת חוסר תום לב וביטול הליכי פשיטת רגל. בכלל זה, בחינת חומרת המעשים ואי-חוקיותם, היסוד הנפשי הכרוך בכך והקשר בין אי-החוקיות לבין יצירת החובות. במקרה הנוכחי, בית המשפט מוצא כי מעשיו של החייב – שהביאו להרשעה פלילית – היו חמורים ושיטתיים, דבר המצביע על חוסר תום לב. עם זאת, בית המשפט מציין כי תכליות דיני פשיטת הרגל מתגשמות במידה רבה בעניינו של החייב, ואין כל אינדיקציה לכך שבקשת פשיטת הרגל עצמה הייתה ניסיון לנצל לרעה את המערכת. למרות ממצאים אלה, בית המשפט מחליט שלא לבטל את הליך פשיטת הרגל. היא מושפעת מכך שהחוב לעותר מהווה רק חלק מסך חובותיו של החייב, וייתכן שאין הצדקה לביטול ההליך כולו. תחת זאת, בית המשפט קובע כי יש להוציא את החוב לעותר מהליך פשיטת הרגל, שכן הוא נבע ממעשי המרמה של החייב. החלטה זו מוצדקת על פי סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, הפוטר חובות שנצברו במרמה מהפטר. עוד מציין בית המשפט כי להבדיל מחובות מזונות, לבית המשפט שיקול דעת מוגבל בסילוק חובות שנוצרו במרמה. בסופו של דבר, הבקשה לביטול הליך פשיטת הרגל נדחית, ובית המשפט מורה להחריג את החוב לעותר מהליך פשיטת הרגל. ההחלטה מתקבלת ללא צו להוצאות, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.