עת"מ 41606-01-11

תקציר

בית המשפט בחר להוציא פסק דין כללי המתייחס להיבטים המשפטיים של עתירות רבות שהוגשו לאחרונה, שכן מאות בקשות דומות הוגשו בחודשים האחרונים, רבות מהן זהות מאוד. העתירות מבקשות לבטל את החלטת המשיב שלא להכיר בעותרים כפליטים ולערער על הנוהל החדש לטיפול בבקשות מקלט מדיני שהונהג ביום 2.1.2011, בטענה כי הוא בלתי סביר ובלתי מידתי. הנוהל הישן, משנת 2002, כלל סינון ראשוני על ידי נציבות האו"ם לפליטים, ולאחר מכן טיפול נוסף ושהייה זמנית בישראל של המבקש עד לקבלת החלטה סופית. הנוהל החדש נועד לסנן בקשות סרק וכולל ראיון בסיסי, שלאחריו ניתן לדחות את הבקשה על הסף ללא בדיקה נוספת. השאלה העיקרית היא האם אנשים העומדים בפני סכנת חיים מסיבות שאינן פוליטיות, כגון איומים פליליים או כלכליים, נופלים להגדרה של "פליט". בית המשפט קובע כי גם אם המבקש אינו עונה להגדרה של פליט, עדיין אין לגרשו אם חייו או חירותו יהיו בסכנה במדינת היעד. למבקשים כאלה יש לתת צו ביניים עד לדיון מלא, ואילו אלה המגישים בקשות קלות דעת להרוויח זמן או להישאר בישראל מטעמים כלכליים אינם צריכים לעשות זאת. על בית המשפט לבחון היטב כל מקרה ומקרה כדי לקבוע את העובדות והראיות הספציפיות ולתת צווי מניעה בהתאם. במקרה הנוכחי, העותר, אזרח תאילנד, שוהה בישראל באופן בלתי חוקי מזה שלוש שנים ולא הביא ראיות מספיקות לסכנה כלשהי לחייו. בקשתם למקלט מדיני הוגשה רק לאחר שפג תוקפה של אשרת העבודה שלהם, ועתירתם דומה מאוד לעתירות אחרות שהגיש עורך דינם. משכך, מחליט בית המשפט לדחות את העתירה על הסף, מבלי להתערב בהחלטת המשיב, ודוחה את הבקשות לסעדים חלופיים. השופט מדגיש את הצורך של עורכי הדין לבחור בקפידה תיקים עם ראיות לכאורה למצבים מסכני חיים ומזהיר כי עתירות סרק.