ת"א 52908-08-17

תקציר

השאלה המרכזית בפסק דין זה היא העמימות סביב התמורה לרכישת זכויות חכירה בחלקת קרקע. התובעת, ב.ס.ד דלקים, טענה כי התמורה לרכישת 51% מזכויות החכירה של מפגש חירייה בקרקע הייתה 10 מיליון שקל. מנגד, טענו הנתבעים, פוגש חירייה ומר בנדרי, כי התמורה הייתה 25.5 מיליון שקל. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם ההלוואה ונספחיו, שנוסחו באופן עמום, מה שהוביל לחוסר בהירות לגבי כוונות הצדדים ותנאי ההסכם. שני הצדדים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם בנוגע לתמורה המוסכמת. כתוצאה מכך, הגיע השופט למסקנה כי לא הייתה הסכמה ברורה ומשותפת בין BSD דלקים לבין אסיפה חירייה בנוגע לתמורה בגין מכירת זכויות החכירה. לפיכך נדחתה התביעה, ובית המשפט מצא כי החובה לפרוע את ההלוואה קמה. עוד קבעה השופטת כי קביעת סכום ההחזר חורגת מתחום תיק זה ושמרה לעצמה טענות אחרות הנוגעות להחזר ההלוואה להליכים משפטיים עתידיים. בהיעדר ניצחון ברור לאף אחד מהצדדים, קבע השופט כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.