רע"פ 5402/09

תקציר

פסק הדין במקרה זה מתייחס לעבירת חניה. הנאשם הורשע בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב בכך שהחנה את רכבו על מדרכה, ונגזר עליו תחילה לשלם קנס של 800 ₪ או לרצות חמישה ימי מאסר. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אישר את ההרשעה, אך הפחית את סכום הקנס ל-500 שקל. לאחר מכן עתר הנאשם לבית המשפט בבקשה לערער על פסק דין זה, תוך שהוא טוען כנגד הממצאים העובדתיים של הערכאות הנמוכות יותר ומלין על כך שבית המשפט המחוזי ביטל את האפשרות לבחור במאסר על פני תשלום הקנס. עם זאת, השופט דחה את הבקשה בנימוק של היקפו המצומצם של הליך הערעור, שלא נועד לבחון מחדש שאלות עובדתיות מפורטות שכבר נבחנו בערכאות הנמוכות יותר. עוד ציינה השופטת כי לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לשנות את העונש ולהסיר את אופציית המאסר אם ייקבע כי אינה מידתית. משכך, בקשת הערעור נדחתה, והקנס המופחת בסך 500 שקלים עמד בעינו. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו ערכאות הערעור יכבדו בדרך כלל את הקביעות העובדתיות של ערכאות נמוכות יותר ויתמקדו בשאלות משפטיות רחבות יותר, תוך הדגשת סמכותן של ערכאות הערעור להתערב כאשר הדבר נדרש לצורך מידתיות.