תמ"ש 58126-10-20

תקציר

בית המשפט דחה את תביעתו של הגבר לביטול הסכם גירושין עם גרושתו ובמקום זאת פסק לטובת האישה לאכוף אותו. ההסכם, שאושר על ידי בית המשפט, תקף לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. האיש טען כי יש לבטל את ההסכם בשל פגמים שנפלו בכריתתו, לרבות טעות, הטעיה, כפייה וניצול מצוקתו הנפשית. עם זאת, השופט לא מצא טעם בטענות אלה. הגבר לא הביא ראיות מספיקות למצג שווא או הסתרת עובדות על ידי האישה, וגם טענתו בדבר כפייה בשל צו ההגנה הקיים לא הייתה משכנעת. יתר על כן, השופט מצא כי האיש השתתף באופן פעיל במשא ומתן על ההסכם, בניגוד לטענתו כי הופעל עליו לחץ לחתום עליו. באשר לניצול הנטען של מצוקתו הנפשית, ציין השופט את היעדר כל ראיה רפואית והגיע למסקנה כי האיש לא היה במצב מצוקה שיש בו כדי לפסול את רצונו החופשי. השופטת דחתה גם את טענת הגבר כי האישה הפרה את ההסכם וקבעה כי פעלה למילוי התחייבויותיה. ככלל, טענות הגבר לביטול הסכם הגירושין לא היו משכנעות, ותביעת האישה לאכיפתו אושרה. השופט הורה לגבר לשאת בהוצאות האישה, וקבע מועד אחרון של 30 יום ועונשים על עיכוב. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 26.7.2023.