ע"א 1565/94

תקציר

התיק סובב סביב בני זוג גרושים והסכסוך ביניהם על חלוקת הרכוש המשותף. הבעל הגיש תביעת גירושין וצירף לתביעתו בקשה לחלוקת רכוש. האישה, מספר חודשים לאחר מכן, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי להגנה על זכויותיה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. בית המשפט המחוזי קבע כי לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני רכוש והוא יכול גם ליתן סעד זמני לפי סעיף 11. האישה ערערה על החלטה זו, וטענה כי כריכת ענייני הרכוש בתביעת הגירושין אינה אמיתית וכי לבית המשפט המחוזי יש סמכות ליתן סעד לפי סעיף 11. בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי לבית הדין הרבני סמכות לדון בענייני רכוש וסעדים זמניים לפי סעיף 11, שכן הם שטחיים לסעד העיקרי של איזון משאבים. בית המשפט הדגיש את חשיבותה של גישה אחידה למניעת התערבות של טריבונלים שונים ולהבטחת יעילות בהליך הדיון. בנוסף, זמניותם של סעדי סעיף 11 וזיקתם לסעד העיקרי הופכת אותם למצוייה בסמכותו של בית הדין הרבני. השופט ז.א. טל הציע לדחות את הערעור ולהטיל על המערער הוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין. השופטת א' והשופטת ט' שטרסברג-כהן הסכימו עם חוות דעתה של השופטת טל.