רע"א 26266-10-24

תקציר

השופטת, תמר בר-אשר, החליטה כי יש לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה, בהינתן שהיו טעמים מוצדקים לתיקון, ואין בכך כדי למנוע מהנתבע להעלות הגנת התיישנות, שממילא תידון במהלך בירור התביעה. עוד ציינה השופטת כי גם אם לא היו טעמים מוצדקים, לבית המשפט הייתה סמכות לשנות את החלטתו הקודמת המאשרת הסדר פרוצדורלי, אם חל שינוי נסיבות משמעותי. החלטה זו התקבלה בהתחשב בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שמטרתן לייעל הליכים ולקצר את זמני הבירור. בנוסף, הדגישה השופטת כי אין לאכוף הסכמים פרוצדורליים בכל מצב, במיוחד כאשר חל שינוי נסיבות משמעותי. באשר לבקשת רשות ערעור על ההחלטה בשל שיהוי בהגשת התיקון, ציינה השופטת כי היא הוגשה שלושה חודשים לאחר החלטת בית משפט קמא וניתן היה לדחותה, בנימוקים אלה, מה גם שההחלטה עניינה עניין ביניים המעכב את בירור התביעה. לבסוף, בקשת רשות הערעור נדחתה, מתוך הבנה כי עדיין ניתן להעלות ולהכריע בטענת ההתיישנות של הנתבע בפסק הדין הסופי, ולא יהיה צו להוצאות. ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד ביום 1.1.2025.