דב"ע נו/174 - 3

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בעניין פיצויי פיטורים של עובד בעקבות פיטוריו. המערער טען כי רכיבים מסוימים, קרי הפרמיה ומשכורת 13, צריכים להיכלל בחישוב פיצויי הפיטורים שלו. בית הדין בחן את טיבם של תשלומים אלה ומצא כי בעוד שהפרמיה, המכונה "תוספת" או "פרמיה", אכן הייתה חלק משכרו הרגיל של העובד, משכורת 13 הייתה זכות נלווית ולא נחשבה לחלק משכרו של העובד לצורך חישוב פיצויי פיטורים. הפרמיה, בהיותה תשלום עבור עבודתו הרגילה של העובד, היוותה מרכיב בשכר היסוד שלו, למרות שההסכם הקיבוצי קבע אחרת. עם זאת, משכורת 13, למרות ששולמה בתשלומים חודשיים, נותרה זכות נלווית ולא נחשבה לחלק משכרו הרגיל של העובד על פי חוק פיצויי פיטורים והתקנות הנלוות. יתר על כן, בית הדין הסכים עם החלטת בית הדין האזורי בעניין פדיון החופשה, ולא מצא טעם לשנותה. העובד הודה בחקירתו הנגדית כי קיבל את מלוא החופשה השנתית המגיעה לו, ופסילתו בחקירה החוזרת לא נחשבה תקפה. עם זאת, בית הדין קיבל את הערעור בעניין חישוב פדיון החופשה לעניין רכיב הפרמיה של 10%, שכן נקבע כי תשלום זה אכן היה חלק משכר היסוד של העובד. הצדדים הונחו לנסות להגיע להסכמה אריתמטית על הסכום המגיע בתוך 30 יום, ואם לא יצלחו, יגישו את טענותיהם לבית הדין האזורי למתן פסק דין סופי. הערעור התקבל בחלקו, והחלטת בית הדין האזורי בוטלה בחלקה. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.