ע"א 4408/90

תקציר

פסק הדין מתייחס לסכסוך כספי בין שני צדדים, בן חיים וגוטמן, שכלל התחייבות בכתב של בן חיים לשלם לגוטמן 6,300 דולר. בן חיים ערער על פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי בירושלים לטובת גוטמן, וטען כי ההתחייבות אינה אישית אלא מטעם צד שלישי, מר חיים עשהאל, ומותנית בכך שאדם אחר, שמואל כהן, ייצא מעסקה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. הראיות הכתובות שהוצגו, שנוסחו על ידי בן חיים עצמו, התפרשו כהתחייבות אישית ובלתי מותנית, ובית המשפט קבע כי לא ניתן לקבל ראיות בעל פה הסותרות את לשונו הברורה של המסמך. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענתו של בן חיים כי פעל כסוכנו של עשהאל, וציין כי עשהאל עצמו הגיש תביעה נפרדת נגד בן חיים. השופטים הסכימו פה אחד כי התקיימו התנאים להתחייבות, ובן חיים אחראי אישית לתשלום. משכך, נדחה הערעור, ובן חיים חויב לשאת בהוצאותיו של גוטמן, בצירוף התחייבות בסך 6,300 דולר בשיעור הייצוגי.