דב"ע נו/45 - 4

תקציר

פסק הדין מסכם מחלוקת בין הסתדרות מורי בתי הספר העל-יסודיים לבין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש ערים גדולות. הסתדרות המורים ביקשה צו מניעה זמני למניעת ניכויי שכר עד להחלטה סופית בבקשתם, ואילו המדינה הגישה תביעה נגדית, בטענה כי המורים הפרו הסכמים שונים וכי יש מקום לניכויי שכר. בית הדין החליט להצטרף להסתדרות המורים כצד להליך. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרשנות הסכם קיבוצי בדבר התאמות שכר על בסיס מבחן שחיקה. לשני הצדדים היו פרשנויות שונות להסכם, מה שהוביל למחלוקת משפטית. בית הדין קבע כי מאחר שצד אחד טען כי קיימת מחלוקת, יש ליישב אותה על ידי גוף ליישוב סכסוכים כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי. בהסכם נקבע כי חילוקי דעות יוכרעו על ידי ועדה משותפת, ואם לא יצליחו להגיע להחלטה, הנושא יועבר לבוררות. בית הדין הורה כי אם הוועדה המשותפת לא תכריע בסכסוך בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק יישוב סכסוכי עבודה, ימונו בוררים ליישוב העניין. פסק הדין מחייב רק את המדינה ואת הסתדרות המורים, ומותיר את האחרונים חופשיים להסכים על מנגנון אחר ליישוב סכסוכים.