ע"פ 14360/08

תקציר

מדינת ישראל ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום בקריות בעניין של תקיפה ואיום שביצע המערער, קבלן שביצע צו עיקול. האירוע התרחש כאשר המערער ועובד עיקול נוסף הגיעו לדירתו של יעקב ידגר כדי לפנותו. המערער הורשע בתקיפת בנו של ידגר ובאיומים עליו ועל שכן שהתערב. בית משפט קמא האמין לגרסאות האירועים שהציגו עדי התביעה, ובפרט המתלוננת, ומצא כי הגנתו של המערער אינה אמינה וסותרת. המערער טען כי האירוע כולו היה מבוים כדי לסכל את הפינוי וכי הטענות נגדו היו שקריות. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את הראיות ואת מהימנות העדים, והדגישה כי לבית המשפט הפרוצדורלי יתרון בעניינים אלה בשל ראיית העדים ושמיעתם ממקור ראשון. גם ערכאת הערעור מצאה די ראיות לתמיכה בעובדות כתב האישום והגיעה למסקנה כי הסתירות בעדויות היו שוליות ולא גרעו ממהימנותם הכוללת של העדים. יתר על כן, בית המשפט הצביע על סתירות בין דברי המערער לבין עדויותיהם של עדים אחרים, לרבות דוחות משטרתיים, המצביעים על כך שהמערער לא היה גלוי לחלוטין. לבסוף, קבע בית המשפט כי חומרת העבירות גוברת על כל שיקול לביטול ההרשעה, דחה את הערעור ואישר את הכרעת דינו של בית משפט קמא.