ת"א 52964-02-11

תקציר

התובע, אליק אלידז'ייב, נפגע בתאונה בשנת 2007 ואושפז לטיפול בבית החולים הנתבע, בבעלות ובתפעול מדינת ישראל – משרד הבריאות. התובע טען כי צוות בית החולים התרשל בטיפול בפציעותיו, דבר שגרם לנכות אורתופדית קשה של 65%. הנתבעת הכחישה את הטענות לרשלנות רפואית וטענה כי נכותו של התובע נבעה מהפגיעה הראשונית. בית המשפט בחן את טענות הצדדים בנוגע לנאותות הטיפול הרפואי ומצא רשלנות מצד בית החולים בארבעה תחומים. ראשית, בית המשפט מצא כי רגלו של התובע הייתה נתונה למתיחה בעור במשך ארבעה ימים, מעבר למומלץ מבחינה רפואית, וללא ניטור מתאים, דבר שגרם לנזקים חמורים בקרסולו ובכף רגלו. שנית, בית המשפט הגיע למסקנה כי שיטת הניתוח שנבחרה, באמצעות מסמר מתנפח, אינה ראויה ורשלנית, שכן היא אינה מתאימה לסוג השבר של התובעת. שלישית, בית המשפט מצא מעקב רשלני לאחר הניתוח, וציין כי תלונות התובע לא טופלו, לא תועדו בדיקות קליניות והתעלמו מצילום רנטגן מכריע המצביע על התמוטטות קיבוע השבר. לבסוף, קבע בית המשפט כי התובע לא קיבל מידע מספק על אפשרויות הטיפול בשבר שלו, דבר שפגע באוטונומיה שלו. באשר לסיבתיות, קבע בית המשפט כי הפגיעה בקרסול ובכף הרגל של התובע נגרמה כתוצאה מרשלנות בביצוע מתיחת העור. אשר לנכות האורתופדית, מצא בית המשפט כי רשלנות הנתבעת, לרבות בחירת שיטת הניתוח והמעקב שלאחר הניתוח, החמירה את מצבו של התובע מעבר לנזק שהיה נגרם כתוצאה מהפגיעה הראשונית בלבד. בית המשפט הקצה 10% נכות לפגיעה הראשונית ואת 61.4% הנכות הנותרים לרשלנות בטיפול הרפואי. עוד קבע בית המשפט כי נכותו הנוירולוגית של התובע עומדת על 7.5%, ללא קשר לרשלנות הרפואית. בסך הכל פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך 2,045,433 ₪, לצד 23.6% שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה כלל פיצויים בגין אובדן הכנסות בעבר ובעתיד (1,053,161 ש"ח), כאב וסבל (450,000 ש"ח), הוצאות רפואיות (50,000 ש"ח), אובדן ניידות (50,000 ש"ח), סיוע מהזולת (400,000 ש"ח) ואובדן הפרשות לפנסיה (100,000 ש"ח). הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום, אחרת הוא היה כרוך בריבית.