ד"נ 14/66

תקציר

פסק הדין המדובר סובב סביב תיק משפטי מורכב הנוגע לזכויות ירושה ודין דתי. המקרה סובב סביב אישה, אוטיליה פלדמן, שהייתה נשואה פעמיים. בעלה הראשון, מאיר גרינברג, נפטר מבלי שהותיר אחריו צאצאים בני קיימא, מה שהיה צריך לחייב את הצלתה על ידי אחיו. במקום זאת נישאה לאברהם פלדמן. עם מותו של אברהם פלדמן קבע בית המשפט המחוזי כי נישואיה של אוטיליה אליו מוטלים בספק על פי הדין העברי, והיא אינה צריכה לרשת את עזבונו. פסק הדין הנדון נובע מערעורו של אוטיליה על החלטה זו. בית המשפט העליון, בהחלטה פה אחד של הרכב של חמישה שופטים, קיבל את הערעור. שאלת המפתח הייתה מעמדה של אישה, שכמו אוטיליה, נישאה ל"זר" ללא הליך ההצלה הדתי הרגיל. בית הדין היה צריך להכריע האם זה נחשב ספק קדוש על פי דין תורה, המחייב גט דתי, או שזה ספק לא קדוש, מה שהופך את הצורך בגירושין לאמצעי זהירות בלבד. רוב הפוסקים והפרשנים סבורים שנישואין כאלה הם אכן ספק קדוש על פי דין תורה. משמעות הדבר היא שמצבה המשפחתי של אוטיליה, אף שאינו ודאי, אינו יכול להיפתר בשום מערכת משפטית, כולל בתי משפט חילוניים. לפיכך קבע בית המשפט העליון כי יש לראות בה אלמנת בעלה השני והעניק לה זכויות בירושתו, למרות היעדר גט דתי. כתוצאה מכך, בוטלה ההחלטה הראשונית של בית המשפט המחוזי, וחלקה של אוטיליה בירושת בעלה המנוח הוחזר. לפסק הדין השלכות רחבות יותר, שכן הוא מחזק את מעמדם של נישואים לא וודאיים כאלה במשפט הישראלי החילוני. המבקשים, שערערו על ירושת אוטיליה, חויבו לכסות את הוצאותיה המשפטיות.