דב"ע נד/1381 - 3

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של צו הארכה מיום 3.2.88, שהאריך הסכם קיבוצי בין לשכת המסחר תל אביב-יפו לבין ההסתדרות הכללית. הנתבעות, ביניהן מספר חברות וישרמדקום בע"מ, טענו כי צו ההארכה אינו תקף מכמה טעמים, ובהם היותו הסכם קיבוצי תקף, כי הוא פוגע בחופש הקניין ובחופש העיסוק וכי הוא מפלה מעסיקים מסוימים מבחינה גיאוגרפית. בית המשפט בחן כל אחת מהטענות הללו. ראשית, באשר לתוקפם של ההסכמים הקיבוציים, מצא בית המשפט כי בעוד שההסכמים משנת 1977 ומשנת 1983 לא היו הסכמים קיבוציים תקפים בשל אי הסכמתו של אחד הצדדים לחתום עליהם, הרי שההסכם משנת 1987 אימץ כדין הסכמים קודמים אלה והפך אותם למחייבים. שנית, בית המשפט קבע כי לשכת המסחר הייתה צד להסכמי תוספת יוקר המחיה באמצעות חברותה באיגוד לשכות המסחר. שלישית, בית המשפט הסכים עם הנתבעים כי צווי ההארכה להסכמים משנת 1977, 1983 ו-1987 אינם תקפים, בשל פגמים מהותיים בצווים ובתהליך הוצאתם, במיוחד בכל הנוגע להשמטת פרטים קריטיים. רביעית, בית המשפט מצא את ההודעה על הכוונה לפרסם את צו ההארכה כשגויה ומטעה, המהווה פגם מהותי. עם זאת, בית המשפט ראה בכך פגם מינורי שאינו שולל לחלוטין את ההודעה או את הצו שבא בעקבותיה. חמישית, בית המשפט דן בפגיעה הנטענת בחופש הקניין ובחופש העיסוק, כמו גם בהטלת דמי טיפול ארגוניים, וטען כי אלה כבר עוגנו בחקיקה ראשית ולא נבעו מצו ההארכה עצמו. עוד ציין בית הדין כי הצו מיטיב הן עם המעסיקים והן עם העובדים ולכן הוא מוצדק. לבסוף, נבחנה מגבלתו הגיאוגרפית של צו ההארכה. בית המשפט הסכים עם הנתבעים כי תחולת הצו רק על אזורים מסוימים אינה בסמכותו של שר העבודה, ומהווה הפליה פסולה. בית המשפט הדגיש כי היתרונות הקטנים שצברו המעסיקים בתל אביב אינם מצדיקים את הנטל הכלכלי המוטל עליהם בהשוואה למעסיקים באזורים אחרים, במיוחד לאור פעילותה המשמעותית של לשכת המסחר ברמה הארצית. לסיכום, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי צו ההארכה מפברואר 1988 בטל ומבוטל בעילה של הפליה פסולה. טענות לשכת המסחר תל אביב-יפו נגד הנתבעים נדחו, והלשכה חויבה לשלם לכל אחד מהנתבעים 1 ו-2 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.