ת"א 11892-09-10

תקציר

בפסק דין זה מעורבים שני תובעים ושתי קבוצות נתבעים המעורבים בסכסוך מקרקעין מורכב. התובעת מס' 1 הינה בעלים ומנהלת של התובעת מס' 2, שהיא חברה בעלת נכסי נדל"ן מהותיים. התובע מס' 1 החזיק וניהל בעבר חברה נוספת, שיכון עולים, הנמצאת בהליכי פשיטת רגל. במסגרת הסדר נושים הסכימה התובעת מס' 1 להשתמש במקרקעין כבטוחה. אולם, הנתבע מס' 1 רכש נכס זה אך לא שילם את מס השבח, ובכך הפר את הסכם הרכישה. כונסי הנכסים חתמו על הסכם המכר, שאושר על ידי בית המשפט לפירוק. בהמשך, רכשה הנתבעת מס' 2, קבוצה בת שמונים משפחות, חלק מהמקרקעין מהנתבע מס' 1 לצורך בנייה למגורים. התובעים, שביקשו לבטל את ההסכם, הגישו תביעה נגד נתבעים 1 ו-2, בטענה כי הנתבע מס' 1 הפר את ההסכם מן היסוד. הנתבעים מס' 2 ביקשו לחייב את התובעים להפקיד ערבות להבטחת הוצאותיהם, בטענה כי נגררו להליך באופן בלתי הוגן וכי מצבם הכלכלי של התובעים ירוד. מנגד, התנגדו התובעים לבקשה וטענו כי לתובעת מס' 2 חובות זניחים ונכסים משמעותיים. באשר לתובע מס' 1 טענו התובעים כי אין במעמדו כפנסיונר כדי לפגוע בגישתו לערכאות. השופטת קבעה כי התובעת מס' 2 לא סיפקה ראיות מספיקות ליכולותיה הפיננסיות ולכן הורתה להם להפקיד ערבות בסך 75,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים. עם זאת, השופטת דחתה את בקשת הנתבעים לחייב את התובע מס' 1 להפקיד ערובה, בהתחשב באמצעיו הכספיים המוגבלים של התובע ובזכותו לגשת לערכאות. עוד ציין השופט כי לתביעה, אף שאינה קנטרנית, יש סיכויי הצלחה ממוצעים בלבד. פסק הדין איזן אפוא בין זכותם של התובעים ליום בבית המשפט לבין זכותם של הנתבעים לכיסוי הוצאותיהם במקרה של פיטורים. בסיום פסק הדין צוין כי תביעתה של התובעת מס' 1 תידחה אם הערבות לא תופקד בתוך 30 יום.