דנ"א 8020/22

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה לדיון נוסף בנוגע להחלטה קודמת של בית המשפט העליון בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. מדובר בזוג נשוי, אזרח ארה"ב ואזרח ישראלי, להם שתי בנות משותפות. בני הזוג התגרשו וסיכמו כי הילדים יחיו בישראל עם אמם אך יישארו לסירוגין עם אביהם. עם זאת, האם הפרה את הסכם הגירושין בכך שלקחה את הילדים לארה"ב ללא ידיעת האב. האב הביא את המקרה לבית המשפט הישראלי, שהורה על החזרת הילדים לישראל. לאחר מכן ערערה האם לבית המשפט לערעורים בטקסס, שפסק לטובתה, וקבע כי מקום מגוריהם הרגיל של הילדים הוא בארה"ב והעברתם לארה"ב אינה מהווה חטיפה. כעת מבקשת האם לקיים דיון נוסף בהחלטתו הקודמת של בית המשפט העליון, שדחה את בקשתה לחופשה לצורך ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי דיון נוסף מתקיים רק במקרים חריגים וכי המקרה הנוכחי אינו עומד באמות המידה המחמירות הנדרשות. עוד מציין בית המשפט כי טענותיה של האם הן התנגדויות "ערעור" בלבד וכי ההחלטה הקודמת התבססה על הפסיקה הרווחת. יתר על כן, בית המשפט מדגיש כי ההחלטה הקודמת לא השפיעה על התוצאה האופרטיבית וכל חידוש במסקנות לא יצדיק דיון נוסף. לבסוף, בית המשפט מזכיר כי האם ביקשה להגיש צו מבית המשפט לערעורים בטקסס, אך הדבר לא נדון בהחלטה הקודמת ולכן לא ניתן לדון בו במסגרת הבקשה לדיון נוסף.