ב"ל 11087/08

תקציר

התובעת, שלה תשעה ילדים, תבעה מהנתבעת, המוסד לביטוח לאומי, קצבת ילדים עבור בתה ילידת אוקטובר 1996, אשר המוסד לא שילם עקב טעות. המכון הודה בטעות אך טען כי יש לאשר את התביעה רק החל מינואר 2001, שכן התביעה הוגשה למעלה מ-12 חודשים לאחר הלידה, לפי חוק הביטוח הלאומי. אולם בית הדין פסק לטובת התובע. נמצא כי למכון שיקול דעת לדון בתביעת התיישנות, אך במקרה זה, בהינתן שהיה בידי המכון המידע על הלידה וכי התובעת לא עיכבה ביודעין את תביעתה, יש לאשר את התביעה לקצבת ילדים מיום הלידה. עוד הודגש בפסק הדין כי טעותו של התובע לא הייתה בדחיית התביעה אלא בטעות המכון, וכי מצבה של הנתבעת לא החמיר עם הזמן. כמו כן, ציין בית הדין כי קיימת חובת אמון בין המכון למבוטחיו, ועל המכון לתקן את טעותו ולשלם את הקצבה בדיעבד. בנוסף, על פי המשפט המנהלי, טעות של רשות מנהלית יכולה להוות סיבה מוצדקת לשנות או לבטל החלטה קודמת, החלה על מקרה זה. לפיכך, בית הדין הורה לנתבעת לשלם את קצבת הילדים רטרואקטיבית מיום לידת הילד, בצירוף הוצאות בסך 1,000 ₪ לתובע.