ב"ל 57285-07-13

תקציר

התובע, רפאל חיון, ביקש לתקן את שכרו הרבעוני עליו התבססו דמי הביטוח הלאומי שלו בעקבות תאונת עבודה בשנת 2006. הוא הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (הנתבע) להגדלת בסיס השכר בשבע השנים האחרונות רטרואקטיבית ולעתיד. התובע טען כי השכר שנרשם בתלושי השכר שלו אינו משקף את שכרו בפועל. הנתבעת הכחישה את הטענה, וציינה כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר, הפוגע ביכולתה לאמת את טענות התובע במלואן. בית המשפט פסק לטובת התובע, בקובעו כי שכרו בפועל עלה על הסכום הנקוב בתלושי השכר שלו לתקופה שקדמה למלחמת לבנון השנייה, שפרצה ביולי 2006. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות בנוגע לשכרו בתקופת המלחמה. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי ניתן להתאים את בסיס שכרו של התובע רק לתקופה שקדמה למלחמה. כמו כן, בית המשפט קבע כי תביעת התובע כפופה להוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, המגביל את התשלום הרטרואקטיבי של הגמלאות לשנה אחת. לפיכך, התובע היה זכאי להפרשי הגמלה עבור השנה שקדמה להגשת תביעתו, והגמלה העתידית תחושב על בסיס השכר המעודכן. בנוסף, קיבל בית המשפט את תביעת הנתבעת כנגד מעסיקו של התובע, רן קאושינסקי (הצד השלישי), בקובעו כי עליהם לשפות את הנתבעת בגין תשלומי הגמלה הנוספים. בית המשפט נימק זאת בכך שהצד השלישי לא דיווח על שכרו האמיתי של התובע ולא שילם את מלוא דמי הביטוח בהתאם. הצד השלישי היה אחראי להפרש בין דמי הביטוח ששולמו לאלה שהיו צריכים להיות משולמים, וכן לסכומים העתידיים שעל הנתבע להעביר לתובע בהתאם לשכרו המתוקן. הן לתובע והן לצד השלישי נשללו הוצאות בשל השיהוי המשמעותי של התובע בהגשה ושיתוף הפעולה שלו עם הצד השלישי בנוגע למשכורות שלא שולמו, ואי הגשת המסמכים על ידי הצד השלישי באופן תקין. לכל צד ניתנו 30 יום לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.