ע"א 76360-01-19

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לתביעת לשון הרע שהגישו המערערת, שכיהנה כדירקטורית בקק"ל ובחברת הבת שלה הימנותה, נגד המשיב, עובד לשעבר של הימנותא. המשיב העיד בפני ועדת חקירה בראשות השופטת בדימוס דיטה פרוז'נין, שמונתה לחקור תלונות נגד המערער. המערערת טענה כי עדותו של המשיב מהווה לשון הרע וביקשה התנצלות ופיצוי. המשיב הכחיש את הטענות והעלה טיעון מקדמי לדחיית התביעה על הסף, תוך הפעלת הגנת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע. בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט אילן רונן) קיבל את טענת המשיב ודחה את התביעה, מה שהוביל את המערער להגיש ערעור. הערעור התמקד בארבע מחלוקות עיקריות: האם התקיים דיון בטיעונים מקדמיים, מעמדה של קק"ל כרשות מוסמכת, היקף ההגנה המוענקת למי שמעיד בפני רשות כזו והאם הגנה זו חלה גם על עובדים לשעבר. בית הדין קבע כי בקשת המשיב לסילוק על הסף התקבלה כדין על סמך הבקשה והתגובות שהוגשו, ללא צורך בדיון מקדמי. עוד נקבע כי קק"ל היא רשות מוסמכת לפי סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, מעמד המתחזק בנוהלי הטיפול בתלונות עובדים, לרבות מינוי שופט בדימוס לחקירתן. החלטה זו מתיישבת עם פסיקות קודמות בנושא. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי ההגנה שמקנה סעיף 13(9) היא מוחלטת, והיא משתרעת על אמירות שנאמרו במסגרת הליכים מעין שיפוטיים, מבלי לבחון את תוכנן או את אמיתותן. הגנה זו חלה גם על פרסומים כוזבים או זדוניים. באשר למעמדו התעסוקתי של המשיב, ציין בית הדין כי למרות שעזב את תפקידו טרם העיד, לשופטת החוקרת הייתה סמכות לזמן כל אדם להופיע בפניה. כך, נהנתה עדותו של המשיב מהגנת סעיף 13(9). לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם למשיב את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.