ע"א 16/80

תקציר

במקרה דנן, המערערים (בני הזוג לולו) התקשרו בחוזה למכירת דירה למשיבים (בני הזוג סלומון), וקיבלו רק שלושה תשלומים מתוך ארבעה. התשלום הסופי הותנה בהעברת הבעלות והחזקה למשיבים. עם זאת, המערערים נסוגו מהחוזה בטענה שאינם יכולים לרשום את הדירה על שמם, תנאי מוקדם למכירה. עוד טענו כי החוזה נוסח ללא ידיעתם המלאה, והמערערת מס' 2 טענה לכפייה מצד בעלה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, ואכף את החוזה בתנאי שהם ישלמו את התשלום האחרון ללא התאמה לאינפלציה. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, דחה את טענות המערערים, וקבע כי המשיבים היו זכאים לצפות שהמערערים ידעו את תנאי החוזה בעת חתימתם. עוד ציין בית המשפט כי חוסר יכולתם של המוכרים לרשום את הדירה אינו מבטל את החוזה. המשיבים כבר גילו תום לב בכך שהקדימו תשלומים למרות ההפרה מצד המוכרים, שלא רשמו את הדירה עד למועד האחרון המוסכם בסוף שנת 1977. בית המשפט העליון הורה למשיבים לשלם הוצאות נוספות צמודות למדד המחירים לצרכן, תוך התאמת סכום התשלום הסופי. טענת המוכרים לכפייה נדחתה, שכן נקבע כי לא הייתה כפייה חיצונית. בנוסף, נדרשו המוכרים לשלם פיצויים מוסכמים מראש עקב הפרת החוזה, דבר הממחיש את זכותם של הרוכשים לפיצוי בגין התחייבויות שלא קוימו.