ע"א 534/17

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט את עמידתה של סלקום בתקנות הנוגעות לעיתוי ולתנאים שבהם ניתן להשתמש בפרטי הלקוח לצורך פרסום. המערערים טענו כי על הלקוחות לקבל הודעה על השימוש בפרטיהם לצורך פרסומות טרם מסירתם, ואילו סלקום טענה כי הודעה יכולה להינתן מאוחר יותר, כל עוד זה לפני משלוח פרסומות. בית המשפט העדיף את פרשנותה של סלקום, ומצא אותה עולה בקנה אחד עם הדין הישראלי, השונה מהרגולציה האירופית המחמירה יותר. החוק מאפשר מנגנון ביטול הסכמה לפרסומות, המאפשר לעסקים להודיע ללקוחות על השימוש בפרטיהם לצורך פרסום לאחר קבלת המידע, כל עוד הוא קודם לפרסום בפועל. בנוסף, בית המשפט התייחס לתנאי הדמיון, ואישר כי החוק מאפשר לעסקים לשלוח פרסומות הקשורות לכל שירות או מוצר דומים שהם מציעים, ולא פרסומות זהות לחלוטין. פסק הדין גם הדגיש את הצורך במנגנון פשוט ויעיל שיאפשר ללקוחות לבטל את הסכמתם לפרסומות, ומתח ביקורת על כישלונה לכאורה של סלקום לספק שיטה כזו. למרות סוגיות אלה, אישר בית המשפט את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדחות חלק מטענות המערערים ולמקד את המשך הדיונים רק בהלימות מנגנון הביטול ולא בעיתוי ההודעה. הערעור נדחה ללא הוצאות, שכן המקרה העלה סוגיות משפטיות חדשות שטרם נדונו על ידי בית המשפט.