תלה"מ 29481-11-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה שהגיש אב נגד אשתו לשעבר, בעניין מזונות שני ילדיהם בעקבות שינוי נסיבות מהותי. האב ביקש לבטל את תשלומי המזונות עבור בתם, שעברה לגור עמו, ולחייב את האם במזונות הבת במקום. הוא גם ביקש להפחית את דמי המזונות עבור בנם. האם, לעומת זאת, ביקשה להשאיר את תשלומי המזונות כפי שהם. בית המשפט הסכים עם האב כי חל שינוי נסיבות משמעותי, בעקבות המעבר של הבת, וקבע כי טענת האב מוצדקת. עם זאת, השופט דחה את בקשת האב לבטל את מזונות הבת, ובמקום זאת החליט להפחית אותם ל-250 שקל לחודש, שכן האב כבר נשא ברוב נטל גידולה. עוד קבעה השופטת כי טענת האב להפחתת מזונות הבן אינה מבוססת, ועל כן דחתה אותה, תוך שמירה על הסכום המקורי שהוסכם עליו בהסכם הגירושין. בנוסף, קבעה השופטת כי האם תמשיך לשלם מחצית מהוצאותיהם החריגות של הילדים, ופירטה את התנאים לתשלום הוצאות חינוך ובריאות. עוד קבעה השופטת כי דמי המזונות המופחתים לבת לא יופחתו עוד במהלך שירותה הצבאי וכי האם תשלם לבת במישרין סכום דומה לזה של המזונות בתקופה זו. לבסוף החליטה השופטת כי על כל צד לשאת בהוצאותיו המשפטיות וכי ניתן יהיה לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.