בג"צ 100/16

תקציר

במקרה זה ביקשו העותרים האוקראינים אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה שהבעל הוא נכד של יהודי. בקשתם נדחתה בתחילה משום שאבהותו של הסב היהודי הוכרה רק שנים לאחר לידת האם. העותרים ערערו, ואף הציעו בדיקות גנטיות להוכחת הקשר המשפחתי. למרות הצגת הראיות, הם לא קיבלו מענה במשך חודשים. בעקבות זאת, הם הגישו עתירה לבית המשפט, מה שהוביל את הרשויות לשקול מחדש את עניינם לאחר קבלת תוצאות בדיקות גנטיות. למרות שהבדיקה אישרה קשר משפחתי, היא לא אימתה במפורש את הקשר של הסב. נסיבות מיוחדות הובילו להיעתרות בקשתם לאזרחות, ובית המשפט דחה את העתירה אך התלבט אם לפסוק הוצאות. העותרים טענו כי הגשת העתירה הביאה לזירוז הטיפול בעניינם, שהתעכב. בית המשפט הסכים כי קיים קשר סיבתי כלשהו בין העתירה לבין ההחלטה, אם כי לבדיקה הגנטית שנערכה כחלק מהתהליך הפנימי היה תפקיד מכריע. בסופו של דבר, פסק בית המשפט לטובת פסיקת הוצאות מצומצמת, והורה למשיבים לשלם 8,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות נלוות, תוך הכרה באופיו המורכב ובמשכו הממושך של ההליך. סגני הנשיא א' רובינשטיין ומ' מזוז הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי הנשיאה מ' נאור.