א"ב 32158-01-18

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק באימוץ שני קטינים, מ' ו-ק', ובתדירות הקשר עם הוריהם הביולוגיים לאחר האימוץ. על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לצמצם את מספר המפגשים מ-12 מפגשים בשנה לשני מפגשים בשנה ניתן ערעור. השופט היושב בדין, השופט א' אלון, ממליץ לעמיתיהם לשמור על תדירות הפגישות הנוכחית, שנקבעה בשנת 2018 לשש ישיבות בשנה או אחת לחודשיים. השופט אלון מציע גם לדחות את ערעורה של האם הביולוגית על הכרזת הקטינים כברי אימוץ, שכן קיימות ראיות מספיקות לחוסר יכולתה להורות להם, והבדיקות שנערכו לה מאשרות זאת. השופטת מדגישה כי הכרזה על קטין כבר-אימוץ היא החלטה גורלית, ובמקרה זה מתקיימות הדרישות לאימוץ לפי סעיף 13(א)(7) לחוק האימוץ. הם מפרטים את מבחני הכשירות ההורית שעברה האם ואת מסקנת המומחה כי מצבה לא צפוי להשתנות. השופט מציין כי האם הכירה בחוסר יכולתה לגדל את הקטינים מדי יום. השופט אלון טוען כי האם זנחה את טענותיה בנוגע להכרזה על כשירות לאימוץ ומתמקדת בתדירות המפגשים. בהתייחסו לסוגיה השנויה במחלוקת של מספר המפגשים, מפרט השופט אלון את דעותיהם השונות של ההורים הביולוגיים, המסכימים עם המלצת המומחה לפגישות חודשיות, ושל היועץ המשפטי לממשלה, המצדד בהמלצת העובדת הסוציאלית לאימוץ לצמצם את הפגישות לפעמיים בשנה. השופט בוחן בהרחבה את טובת כל הצדדים המעורבים, לרבות ההורים הביולוגיים, ההורים המאמצים ובעיקר הקטינים. הם מותחים ביקורת על חריגתו של בית משפט קמא מהמלצות המומחה, שהשופט מוצא כי יש להעדיף במקרה זה. השופט אלון מדגיש את תרומתם החיובית של ההורים הביולוגיים להתפתחותם הנפשית של הקטינים ואת מסירותם העקבית למפגשים. לעומת זאת, השופט מטיל ספק בתפיסה הכללית של העובדת הסוציאלית לאימוץ פתוח ומציין כי תדירות המפגשים המומלצת אינה לטובת הקטינים. הם מתייחסים לחקירתו הנגדית של המומחה ולהבחנתו ביחסי הגומלין בין ההורים לקטינים, שהראו קשר חיובי ומשמעותי. השופטת מדגישה כי תדירות המפגשים הקיימת, אחת לחודשיים, ראויה ולטובת כל הצדדים המעורבים, ובפרט הקטינים, ויש לשמור עליה. הם מסכמים בכך שהחלטת בית המשפט לענייני משפחה על צמצום מספר המפגשים מתערבת, ותדירות המפגשים בשנת 2018 נמשכת גם בשנים שלאחר מכן. ההחלטות הנוספות בעניין האימוץ יישארו על כנן, והערר בעניין עילות האימוץ יידחה, דבר המאשר את כשירותם של הקטינים לאימוץ.