תפ"ח 36924-01-10

תקציר

הכרעת הדין דנה בשני חלקי האירוע המתוארים בכתב האישום: הרצח והאונס. באישום הרצח טענה ההגנה כי התנהגותו של הקורבן כלפי הנאשם מהווה התגרות (קינטור) וכי יש לראות במצבו הנפשי של הנאשם עקב שכרות אדישות. עם זאת, בית המשפט מצא כי גרסותיו של הנאשם עצמו לאירוע, מעשיו במהלך האירוע ולאחריו והתנהגותו מלמדות כי לא הייתה התגרות וכי הייתה לו היכולת לחשוב ולהבין את השלכות מעשיו. בית המשפט דחה גם את טענת השכרות, וקבע כי רמת הערנות והריכוז של הנאשם אינה עולה בקנה אחד עם רמת השכרות הנטענת. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח את היסוד הנפשי של כוונה מוקדמת (היעדר התגרות והכנה) הנדרש לעבירת הרצח. באשר לעבירות הנוספות, ביקש הנאשם לחזור בו מהודאותיו הקודמות באונס ובמעשה סדום, אך בית המשפט סמך על עדותו של הקורבן ומצא אותו אשם בעבירות אלה לצד כליאת שווא, חבלה בנסיבות מחמירות בכוונה, השמדת ראיות והדחה בחקירה. השופטים, זהבה בוסתן, רות לורך וצבי דותן, הסכימו עם הממצאים והמסקנות, שהובילו להרשעת הנאשם בכל הסעיפים המיוחסים לו בכתב האישום. ההחלטה התקבלה ב-30 במאי 2011 והדיון בגזר הדין נקבע ל-17 ביולי 2011.