ב"ל 30990-07-21

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעתו של תובע בעל תעודת זהות ישראלית, ופסק לטובת עמדת המוסד כי התובע אינו תושב ישראל. על פי פסק הדין, התובע העביר את מרכז חייו לרומניה החל מספטמבר 2012. ההחלטה התבססה על מספר גורמים מרכזיים. ראשית, שהותו של התובע בישראל הייתה מצומצמת ביותר, שכן הוא התגורר בעיקר ברומניה עם אשתו הרומנייה. שנית, טענתו של התובע בדבר ניסיון להסדיר אשרה לאשתו בישראל לא נתמכה בראיות כלשהן, המצביעות על הסכמתו למגורים מחוץ לישראל. שלישית, הסברו של התובע לכך שאין לו חשבון בנק ברומניה לא היה משכנע. יתר על כן, בית המשפט פקפק בטענת התובע לאילוצים כספיים, במיוחד לאור חסכונותיו הניכרים בחשבון בנק ישראלי. התובע גם לא הצליח להוכיח כי מעברו לרומניה היה מתוך הכרח, ובית המשפט מצא כי כוונותיו אינן תואמות את מעשיו. בנוסף, הסתמכותו של התובע על הבטחות לכאורה שניתנו על ידי המוסד לביטוח לאומי בנוגע לתושבותו לא הייתה משכנעת, שכן לא עלה בידו לספק פרטים או ראיות ספציפיות לשיחות אלה. ההיבטים האובייקטיביים והסובייקטיביים של המקרה הצביעו שניהם על כך שמקום מגוריו העיקרי של התובע היה ברומניה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי מרכז חייו של התובע עבר לרומניה, וניתן לשלול את תושבותו הישראלית. עוד הודגש בפסק הדין כי אם נסיבותיו של התובע ישתנו באופן משמעותי בעתיד, על המוסד לשקול מחדש את בקשתו לתושבות. כל צד היה אחראי להוצאות המשפט שלו, וניתן היה לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה.