ת"פ 54851-12-22

תקציר

השופט במקרה זה קבע את טווח הענישה בגין תקיפת הנאשם הגורמת חבלה גופנית ממשית, תוך התחשבות בפגיעה בערכי החברה, מידת הפגיעה ומדיניות הענישה המקובלת. השופט שקל את נסיבות העבירה, והדגיש את חומרת מעשיו של הנאשם בשימוש בשוקר חשמלי ואת ההיקף הניכר של הפגיעה בערכים המוגנים. בהסתמך על מספר פסקי דין קודמים במקרים דומים, קבע השופט את טווח העונש ההולם ממאסר בפועל של כמה חודשים, שייתכן ששימשו כעבודות שירות, ל-12 חודשי מאסר. השופט לא מצא עילה לחריגה מטווח זה ושקל את הודאתו של הנאשם, חרטה ונסיבות אישיות, לרבות היעדר עבר פלילי וטיפול באשתו החולה. עם זאת, השופט בחר שלא להיענות להמלצת שירות המבחן למאסר על תנאי, מתוך סברה כי הדבר יעביר מסר שגוי ולא ישיג את מטרות ההרתעה. במקום זאת, נגזרו על הנאשם חודשיים של מאסר בפועל ששימשו כעבודות שירות, ארבעה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי של 2,500 ₪ למתלונן. השופט הדגיש את הצורך לשמור על עקרון המידתיות ולהעביר מסר ברור נגד יישוב סכסוכים באלימות. גזר הדין נועד להרתיע הן את הנאשם והן את העבריינים הפוטנציאליים.