ע"פ 518/20

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע שלא לפסול עצמו מלדון בתיק שעניינו עבירות אלימות נגד משיב. בערעור נטען כי השופט, השופט ג' שלו, דן בעבר בתיק שבו היה מעורב אותו מערער וזכר את שמו, דבר שיצר מראית עין של משוא פנים. המקרה הקודם הסתיים בהרשעה ועסק בעבירות דומות, מה שהוביל את ההרכב הנוכחי למסקנה כי חשיפתה המוקדמת של השופטת שלו לעברה של המערערת ולקביעות מהימנותה עלולה להשפיע על משוא הפנים שלה. לאחר ששקל את הנסיבות, קיבל ערכאת הערעור את הערעור, וקבע כי מעורבותו הקודמת של השופט יצרה תפיסה של משוא פנים והעבירה את התיק להרכב אחר למען הצדק. החלטה זו התקבלה בהתחשב בשלב המוקדם של ההליך ובזמינותם של שופטים אחרים בבית המשפט, מה שמבטיח שימוע הוגן למערער. בפסק הדין הודגש כי בעוד ששופט הדן בעניינו הקודם של אותו נאשם אינו נחשב אוטומטית כעילת פסילה, הנסיבות הספציפיות מצדיקות החלטה חריגה זו.