ע"ז 19479-06-20

תקציר

התיק נסוב סביב הקביעה האם התובע, שהיה במערכת יחסים עם המנוח, נחשב לבן זוג ידוע בציבור ולכן זכאי לרשת מחצית מעיזבון המנוח לפי סעיף 55 לחוק הירושה. השופטת מפרטת בהרחבה את תנאי הסף המשפטיים להכרה בידועים בציבור, תוך שימת דגש על נטל ההוכחה המוטל על התובע. בעוד שהראיות מצביעות על קשר זוגי משמעותי, הן אינן מצליחות להוכיח חיי משפחה ומשק בית משותף, שהם תנאים הכרחיים. לגופו של עניין, המנוח והתובע התגוררו בנפרד בחלק מהשבוע, היו להם כספים נפרדים והם לא חלקו את מטלות משק הבית. יתר על כן, הקשר היה חסר קביעות, כאשר המנוח הביע רצון לסיים אותו וחיפש אופק רומנטי אחר. עוד מציינת השופטת את היעדר כל אינדיקציה לכך שהמנוח התכוון לרשת את התובע. נוכח ממצאים אלה, התנגדות הנתבע, בנו של המנוח, מתקבלת. כתוצאה מכך, הנתבע יירש את כל העיזבון. באשר להוצאות, התובע חויב לפצות את הנתבע בגין אגרת בית משפט ותשלומי תמלול, ואילו הנתבע פוסק 70,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק הדין יפורסם בעילום שם.