עפ"ת 18377-05-20

תקציר

הערעור מתייחס לעונש מאסר בפועל שהוטל על המערער בעקבות הרשעתו בשורה של עבירות תנועה, לרבות נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף וגרימת תאונה קלה. המערער טען כי העונש מופרז וביקש להקל בעונש. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור בהדגישו את חומרת העבירות, במיוחד לאור עברו התעבורתי העשיר של המערער, שכלל מספר תאונות קודמות ועבירות הקשורות לנהיגה בזמן פסילה. בית המשפט ציין את הצורך בעונש מרתיע ואת חוסר הכבוד של המערער לחוק ולצווי בית המשפט. עוד צוין כי המערער ביצע את העבירות האחרונות בזמן שתלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער, אך הדגיש כי אין בהן כדי להצדיק הקלה בעונשו, במיוחד בהתחשב בסיכון לשלום הציבור. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל טעות בהחלטתו של בית משפט קמא להחיל עונש מאסר על תנאי קודם ברצף עם העונש החדש. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי עונשו של בית משפט קמא הולם ועולה בקנה אחד עם תקדים, ולא ראה עילה להתערב בו. לפיכך, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו.