ע"פ 51/10

תקציר

הערעור נועד לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בשאלה האם התנהלותו של המערער הצדיקה הגשת כתב אישום ולתבוע פיצויים מהמדינה. המערער הואשם בהשמטת הכנסות ובהצהרה כוזבת על מקום מגוריו לצורך קבלת הקלות מס. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער אך דחה את בקשתו לפיצויים. שופטי הערעור, אשר קולה, אסתר הלמן ועאטף עילבוני, מסכימים פה אחד כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא והערעור נדחה. הם מסכימים עם נימוקיו של בית המשפט המחוזי כי החלטת התביעה להגיש כתב אישום נגד המערער הייתה סבירה בהתבסס על הראיות הקיימות – עדויות, הסכמי שכירות והוצאות – המצביעות על מגוריו ברמת ישי ולא בקריית שמונה, המזכות אותו בהקלות מס. עוד מסכימים השופטים כי התנהלות התביעה הייתה ראויה ונעשתה בתום לב, וטיעוני המערער בדבר היסוד הנפשי של העבירה לא היו משכנעים. יתר על כן, השופטים סבורים כי ההלכה הנוכחית, הדורשת הצדקה נוספת מעבר לזיכוי מוחלט בפיצויים, צריכה לעמוד, שכן היא משרתת אינטרסים ציבוריים חשובים. לפיכך, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק פיצויים למערער.