ס"ע 5860-12-08

תקציר

התובע, עובד החברה הנתבעת, תבע את מעסיקו על כך שאילץ אותו לעמוד במהלך משמרתו כמאבטח, בניגוד לחוק הזכות לעבודה בישיבה. התובע טען כי לא הותר לו לשבת במהלך העבודה, למרות שחלק גדול ממשמרתו הייתה בלילה, וכי גם שומרים אחרים שעבדו עמו נדרשו לעמוד. הנתבעת טענה כי אופי עבודת השמירה אינו מאפשר ישיבה, וכי ניתנה לתובע הפסקה של 30 דקות בכל משמרת בה יוכל לנוח. בית המשפט בחן את הנושא ומצא כי עדויות עדי הנאשם אינן עקביות ואינן אמינות, שכן בתחילה טענו כי סוהרים לעולם אינם יכולים לשבת במשמרות, אך בהמשך הודו כי הם יכולים לשבת מספר דקות מספר פעמים בשעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם לא סיפק כיסאות לשומרים לשבת במשמרות, ובכך מנע מהם לשבת במהלך העבודה בנסיבות בהן הדבר אפשרי. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, ומצא את הנתבעת בניגוד לסעיף 2 לחוק הזכות לעבודה בישיבה. אשר לסעד פסק בית המשפט לתובע פיצויים לדוגמה בסך 20,000 ₪, כמבוקש, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא. בנוסף, חויב הנתבע לשאת בהוצאות התובע בגין ההליך, בסך 3,500 ₪, ואילו התובע חויב לשלם לקסטרא הוצאות בסך 1,500 ₪. סכומים אלה היו אמורים להיות משולמים בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים והיווה ניצחון לתביעת התובעת נגד החברה הנתבעת.