עת"מ 36844-03-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה נגד החלטת הרשות לשלול את רישיונו של העותר להחזיק נשק. השופט קבע כי החלטת הרשות סבירה ונופלת לגדר שיקול דעתה המנהלי. לדברי השופט, הרשות נתנה משקל משמעותי להמלצת משטרת ישראל, שהיא גוף המומחים האמון על בחינת התאמתם של אנשים לשאת נשק, והחלטתה לא התבססה על חשד גרידא או ללא חקירה. עוד הזכיר השופט כי הרשות אינה כבולה לדיני הראיות בבית המשפט ויכולה לבסס את החלטותיה על ראיות מנהליות שאדם סביר היה מוצא משכנעות. במקרה דנן, היו בידי הרשות ראיות משכנעות, לרבות חומר חסוי, כי החזקת נשק בידי העותר תהווה סכנה לשלום הציבור. אף שחלק מטענות העותר ביחס לחומרים ששימשו לקבלת ההחלטה היו מוצדקות, השופט ציין כי הרשות נהנית מחזקת תקינות מינהלית, והעותר לא הביא ראיות מספיקות לסתור אותה. השופט בחן בקפידה את החומרים החסויים ומצא בהם, יחד עם מידע נוסף, הצדקה מספקת לשלילת רישיונו של העותר. ההחלטה לדחות את העתירה התבססה בעיקרה על החומר החסוי, כאשר תיק החקירה הסגור נגד העותר מילא תפקיד פחות. לבסוף, בית המשפט הורה לעותר לשלם הוצאות משפט ואגרות בסך 7,500 ₪ בתוך 30 יום.