ת"פ 72311-03-19

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לעבירות העלמת מס שביצע נאשם 1, שהיה מנהלן ומנהלן של נאשמות 2 עד 6 (חברות). בשני מקרים נפרדים הורשע נאשם 1 בניכוי מס תשומות ללא המסמכים הנדרשים, במטרה להתחמק מתשלום מס. כתב האישום הראשון מתייחס לתקופה שבין יוני לדצמבר 2017, במהלכה ביצע נאשם 1 עבירות באמצעות נאשמים 2 עד 5, בניכוי סך מס בסך 7,171,610 ₪. האישום השני מתייחס לתקופה שבין נובמבר 2018 לפברואר 2019, בה ניהל נאשם 1 את נאשם 6 וניכה מס תשומות לא מתועד בשווי 2,539,773 ₪. בנוסף, הוציא חשבוניות מס ללא עסקאות מתאימות, בסך 10,538,821 ש"ח ובסך 1,791,600 ש"ח. נוכח חומרת העבירות, דחה בית המשפט שיקולי הקלה והלך בעקבות הנחיית בית המשפט העליון להטיל עונש גמול המשמש כגורם מרתיע. השופט קבע טווח ענישה כולל של 36-60 חודשי מאסר בפועל וקנס של 40,000 עד 100,000 ₪, תוך התחשבות בעקרון ההלימה ובפסיקה הרלוונטית. בגזר הדין שקל השופט את הנזק הכלכלי הניכר שנגרם לאוצר המדינה, את התכנון והמחשבה שהושקעו בעבירות, את חוסר החרטה של נאשם 1 ואת עברו הפלילי הכולל שש הרשעות קודמות בעבירות אלימות וסמים. כמו כן, השופט קיבל את הודאתו של נאשם 1, חסכון זמן ציבורי ושיקומו החלקי, הביע מוטיבציה ונסיבות משפחתיות. גזר הדין כולל עונש של 42 חודשי מאסר, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 50 אלף שקל שישולם בתשלומים. נאשמות 2 ו-6, בהיותן חברות לא פעילות, מקבלות קנס סמלי של 1,000 ₪ כל אחת. לנאשם 1 יש זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום, והשופט הוציא צו עיכוב יציאה. פסק הדין נועד למצות את הדין עם מבצעי עבירות אלה, תוך שימת דגש על ערכי השוויון בנטל המס וההגנה על הקופה הציבורית.