ת"א 51940-07-17

תקציר

פסק דין זה דן בטענות ובתביעות הנגדיות של הצדדים המעורבים בסכסוך על הסכם זיכיון והסכם החכירה שלאחר מכן לחצרים שבהם אמור היה לפעול עסק הזיכיון. התובע, זכיין בשם רמי לוי, תבע את הנתבעים ביחד ולחוד בגין מצג שווא והפרת חוזה, ותבע פיצויים והשבת התמורה ששולמה. הנתבעים הם רשת הזכיינות ("א.ב. עוצמה"), הזכיין הקודם (בני אבהר) ובעלי הבית במקום (יורם מזרחי וז'ק אלמקיאס). הסוגיות המרכזיות בתיק היו כדאיות קבלת רישיון עסק למקום, חוקיות ביטול ההסכמים על ידי הזכיין ואחריות הנתבעים בעניין זה. בית המשפט מינה מומחה שסבר כי הסיכוי לקבלת רישיון עסק בתקופה הרלוונטית נמוך מאוד. חוות דעתו של המומחה לא אותגרה בהצלחה על ידי הנתבעים. בית המשפט קבע כי הן רשת הזכיינות והן בני אבהר פעלו בחוסר תום לב. הם ידעו על הקשיים בקבלת רישיון עסק אך הסתירו מידע זה מהתובע. בנוסף, סירבה הרשת לשאת בעלויות שיפוץ נכס חלופי כפי שנקבע בהסכם הזיכיון. בית המשפט קבע כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם. בעקבות זאת הורה בית המשפט לרשת ולבני אבהר לשלם לתובע פיצויים משותפים ומספר פיצויים. כמו כן חויב בני אבהר להשיב מחצית מסכום המכר לתובע, שכן בית המשפט ביטל את הסכם המכר כדין. לגבי המשכירים, בית המשפט קבע כי הם הסתירו מהזכיין מידע מהותי על המצב התכנוני והתעקשו להשכיר את הנכס לעסקי מזון בלבד. בית המשפט חייב אותם ביחד ולחוד עם הרשת לשלם לתובע מחצית מסכום ההשבה ופיצויים בגין עוגמת נפש. הזכיין חויב לשלם למשכירים את עלות החזרת המקום למצבו הקודם, וכן דמי שכירות עבור החודשים שנותרו ברשותו לאחר ביטול הסכם השכירות. כל צד חויב גם לשאת בהוצאותיו המשפטיות, כאשר הזכיין נשא בחלק קטן יותר בשל כשל פרוצדורלי משמעותי. בסיכומו של דבר, חויבו הרשת ובני אבשר לשלם לזכיין 90 אלף שקל כל אחד, בתוספת 20 אלף שקל בגין עוגמת נפש, ורבע משכר טרחתו, בסך 30 אלף שקל. עוד חויב בני אבהר להחזיר לזכיין 180 אלף שקל. בעלי הדירות חויבו לשלם לזכיין 90 אלף שקל בתוספת 20 אלף שקל בגין עוגמת נפש ושליש משכר טרחתו, בסך 20 אלף שקל. הזכיין חויב לשלם למשכירים 15,865 שקל עבור שיקום המקום ו-24,000 שקל עבור שכר דירה.