עת"מ 20506-07-22

תקציר

במרכז הדיון נסוב עתירה המערערת על אישור תוכנית מתאר לפרויקט בנייה. העותרים טענו כי היה מקום לדחות את התכנית בשל חסרים מסמכים הנוגעים להיבטים אדריכליים ובטיחותיים בשלב ההפקדה. עוד טענו כי לוועדת התכנון המקומית לא הייתה סיבה מוצדקת להצטרף לפרויקט וכי הליך בחירת המגרש המקבל היה מנומק בצורה גרועה. בית המשפט פתח בהתוויית היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות תכנוניות, המתערבת במקרים חריגים של החלטות בלתי מוסמכות, מוטות או בלתי סבירות. לאחר מכן דחתה את טענתם העיקרית של העותרים, בקובעה כי המסמכים הנדרשים אינם נחוצים בשלב ההפקדה, שכן הם נוגעים למימוש התכנית ולא לתוכנית עצמה. עוד ציין בית המשפט כי טענות העותרים לא הועלו בהתנגדותם, ולכן לא ניתן להציגה בעתירה. בנוסף, בית המשפט מצא כי המסמכים המדוברים לא נדרשו בשלב ההפקדה על פי החוק. השופטת הסכימה עם המשיבים כי הצטרפותה של הוועדה המקומית לפרויקט הייתה מוצדקת, לא חייבה את הפקדת התכנית מחדש, ולא ראתה צורך שלועדה המקומית תהיה מדיניות קבועה מראש להצטרפות לתכניות. בית המשפט דחה גם את טענת העותרים בדבר בחירת החלקה הקולטת, וקבע כי הקרן לשימור סיפקה הצדקות סבירות לבחירתה. בסיכומו של דבר, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 30,000 ₪. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה אמור להימסר להם על ידי המזכירות.