עת"מ 8386/08

תקציר

העותרים, שהם בני משפחה המבקשים לשדרג את מעמדם בישראל, הביאו ראיות מספיקות כדי לשכנע את השופט כי יש להיעתר לבקשתם. הגורם הקובע להערכת גילם של העותרים, שהוא גורם קריטי במקרה זה, צריך להיות מועד הגשת העתירה הראשונה, שהוא 23.3.2004. על פי הרישומים, עותר 3 היה בן 11 שנים ו-9 חודשים, ועותר 6 היה אז בן 12 שנים ו-11 חודשים. לפיכך, שני העותרים זכאים למעמד קבע בישראל, שכן הם היו מתחת לרף הגיל של 12 שנים, כפי שנקבע בחוק הוראת שעה. גם אם היינו מקבלים את טענת המשיב כי המועד הקובע הוא 28.3.2005, עדיין היו שני העותרים זכאים למעמד קבע. זאת, משום שתיקון לחוק באוגוסט 2005 העלה את רף הגיל ל-14 שנים, ושני העותרים היו מתחת לגיל זה במועד כניסת התיקון לתוקף. זאת ועוד, החלטת המשיב לשלול מהעותרים מעמד קבע, מחמת גילם, אינה מתקבלת על הדעת משום שהיא פוגעת בזכותם החוקתית לחיי משפחה בישראל. המשיב מחויב לשאת בהוצאותיהם ובשכר טרחתם של העותרים, בסך 10,000 ₪.