ע"א 568/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שהגישה חברה קבלנית, שהקימה את בית החולים "בית רבקה" בפתח תקווה, נגד היטל שהטיל עליה מינהל המכס והבלו. ההיטל הוטל מכוח תקנות שעת חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע), שהותקנו בעקבות פיחות המטבע הישראלי בשנת 1974. התקנות קבעו היטל על מלאי של טובין מיובאים מסוימים, לרבות ברזל מצולע ששימש את המערערת בבנייה. הנושא המרכזי היה קביעת המועד שבו הועברה הבעלות על הברזל מהמערערת לעיריית פתח תקווה, שכן הדבר יקבע אם המערערת חייבת בתשלום ההיטל. פסק הדין בחן את ההוראות הרלוונטיות בהסכם בין המערערת לעירייה, ומצא כי הבעלות על הברזל עברה לעירייה עם הבאתו לאתר הבנייה, קרי לפני המועד הקובע להיטל. ההגדרה הרחבה של "בעלים" בפקודת המכס נמצאה בלתי ישימה במקרה זה, והביטוי "בעלות" בתקנה הרלוונטית פורש על פי דיני הקניין. משכך, התקבל הערעור, והודעת השומה על ההיטל בוטלה ככל שהיא נוגעת לברזל הנדון. בית המשפט העליון גם מתח ביקורת על הטכניקה החקיקתית של הגדרת מונחים תוך התייחסות לחוקים אחרים, וקבע כי היא מסבכת שלא לצורך את פרשנות החוק. בפסק הדין הודגש כי על פקידי המכס להפעיל שיקול דעת ולפעול בהתאם לייעודה הכלכלי ולכוונתה של החקיקה, ולא לפרש בקפדנות את החוקים לרעת הנישום.