ת"א 2260/08

תקציר

התובעים, שלושה ילדיה של אישה שנפטרה, תבעו לבסס את זכותם להירשם כבעלי מחצית הזכויות בדירה שנרכשה על ידי אמם ובעלה המנוח. בני הזוג היו נשואים 25 שנה והתחלקו בהוצאות הבית בהתאם ליכולתם, אם כי ניהלו חשבונות נפרדים. הדירה נקנתה בפיצויי פיטורים של הבעל אחת עשרה שנים לאחר נישואיהם ונרשמה על שמו בלבד. לאחר מותו הוריש בצוואתו את הדירה לבנם, הנתבע. התובעים טענו כי חזקת השיתוף חלה על הדירה, ואילו הנתבע טען מנגד כי המנוחה ויתרה על זכויותיה, כי תביעת התובעים התיישנה וכי חל שיהוי ניכר בהגשתה. בית המשפט קבע כי טענת התובעים מוצדקת. נמצא כי חזקת השיתוף חלה משום שבני הזוג חיו חיים שלווים ושיתופיים, קיבלו החלטות חשובות יחד ותרמו להוצאות הבית המשותפות. הדירה נרכשה מכספו המשותף של הבעל – פיצויי הפיטורים שלו – וכך, למרות שהייתה רשומה על שמו בלבד, היא הייתה בבעלות משותפת. זאת ועוד, דחה בית המשפט את טענות הנתבעת בדבר מחילה, התיישנות ושיהוי, בקובעו כי המנוחה לא ויתרה על זכויותיה וכי תביעת התובעים הוגשה במועד. לפיכך קבע בית המשפט כי התובעים זכאים למחצית הזכויות בדירה והורה כי התמורה ממכירתה תחולק שווה בשווה בין התובעים לבין הנתבע. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעים.