ע"ע 29467-12-14

תקציר

חברה ערערה על פסק דין המחייב אותה לשלם לעובד לשעבר תשלומים שונים הנובעים מהעסקתו וסיום העסקתו, לרבות פיצויי פיטורים, פיצויים בגין היעדר הודעה מוקדמת ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בסך 119,450 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. החברה ביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין באופן זמני וקבוע, או לחילופין, לאפשר להם להפקיד את הסכום שנפסק בבית המשפט עד להגשת הערעור. בית המשפט דחה את בקשת החברה. השופט קבע כי בדרך כלל זכאי צד זוכה לממש את פירות פסק דינו באופן מיידי, וכי עיכוב ביצוע הוא חריג לכלל זה. מאחר שהחברה לא הציגה טענות של ממש בדבר הנזק שייגרם לה אם פסק הדין לא יתקיים, ואף לא כל ראיה לכך שהעובד לשעבר לא יוכל להחזיר את הסכומים שנפסקו אם הערעור יתקבל, ובהינתן שזכויותיו של העובד לשעבר על פי דיני ההגנה נבעו מלפני חמש שנים, בית המשפט לא ראה הצדקה לעכב עוד יותר את התשלומים. בנוסף, ציינה השופטת כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים דיים כדי להצדיק עיכוב, שכן פסק הדין המקורי התבסס בעיקרו על קביעות עובדתיות, וערכאת הערעור אינה ששה להתערב בעניינים אלה. לפיכך הבקשה נדחתה, והחברה חויבה לשלם לעובד לשעבר את הוצאות הבקשה בסך 3,000 שקל בתוך 30 יום.