בד"א 10/09

תקציר

התיק הוא ערעור על גזר דינו של בית הדין המשמעתי הנכבד של לשכת עורכי הדין בחיפה. המערער, שהיה מתמחה באותה עת, הורשע בעבירות משמעת לאחר שפרסם מודעה בה התחזה לעורך דין ושלח מכתבים עם נייר מכתבים ממנו השתמע כי הוא עורך דין. בית משפט קמא גזר עליו 25 חודשי פסילה מלהתקבל ללשכת עורכי הדין. המערער טען כי גזר הדין היה צריך להתחיל מיום מתן גזר דינו וכי שגה בית משפט קמא בפרשנותו את הסעיפים הרלוונטיים לחוק לשכת עורכי הדין. עוד טען המערער כי גזר הדין פגע בחופש העיסוק שלו וכי הורשע פעמיים באותה עבירה. עם זאת, בית הדין המשמעתי לערעורים דחה את טענות המערער והגיע למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא. נקבע כי מעשיו של המערער פגעו באמון הציבור במקצוע עריכת הדין וכי נסיבותיו האישיות אינן מצדיקות את מעשיו. בית הדין הדגיש כי המתמחים כפופים לסמכות המשמעת של לשכת עורכי הדין ועליהם לעמוד באותם סטנדרטים כמו חברים בפועל. בנוסף, בית המשפט פירש את סעיפי החוק הרלוונטיים כך שתקופת הפסילה צריכה להתחיל כאשר המערער זכאי להצטרף ללשכת עורכי הדין. הערעור נדחה, ופסק דינו של בית משפט קמא נותר בעינו.