אימוץ 12219-02-21

תקציר

השופט, יחזקאל אליהו, מאשר חלקית את הבקשה להכריז על הקטינים א' ו-XXX כבני אימוץ. על מנת שבית משפט יכריז על קטין כבר-אימוץ, עליו לקבוע תחילה כי מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 13 לחוק האימוץ. במקרה זה, התנאי הרלוונטי הוא כי "ההורה אינו מסוגל לטפל כראוי בילדו בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין למרות סיוע כלכלי וטיפולי סביר". השופטת מדגישה כי מדובר בבחינה דו-שלבית, כאשר על בית המשפט להוכיח תחילה את עילת האימוץ ורק לאחר מכן לבחון את טובת הקטין. השופטת מוצאת כי הבקשה, כמו גם חוות הדעת התומכת של העובדת הסוציאלית, מקימות בסיס להוצאת הקטין ממשמורת המשיבים. עם זאת, בשלב מוקדם זה של ההליך, לא ניתן לקבוע כי המשיבים נעדרי מסוגלות הורית. השופטת מדגישה כי יש לבחון את המסוגלות ההורית בעת מתן פסק הדין, תוך התחשבות בכל שינוי במהלך ההליך המשפטי. יתר על כן, התנהגות העבר אינה יכולה להיות השיקול המכריע היחיד בהערכת הסבירות לשינוי בעתיד. לפיכך, השופט מאשר את פעולתה של העובדת הסוציאלית ומאשר את הוצאת הקטין ממשמורת המשיבים והשמתו במשפחת אומנה זמנית. השופט אף מורה למשיבים להגיש תגובה לתביעה העיקרית בתוך 14 יום, וקובע דיון נוסף כדי לזרז את שמיעת התביעה. ההחלטה נעשית תוך נקיטת זהירות ושימוש במשורה בסמכות החריגה הנתונה לבית המשפט לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ.